ניהול עמותה עם AI: מענקים, תורמים, מתנדבים ודיווח

הבהרה: המלצות כלליות בלבד, לא ייעוץ מקצועי. האחריות לבדוק לפני שימוש היא שלכם. בענייני דוחות כספיים, ניהול תקין וסעיף 46 התייעצו עם רואה חשבון, ובענייני פרטיות עם עורך דין. הנוסח המלא בסוף.

למי זה מיועד

למנכ"לית של עמותה קטנה או בינונית, למנהל תפעול, לרכזת פיתוח משאבים או לחבר ועד שעושה כמה תפקידים בבת אחת. אם אצלכם אותם שלושה או ארבעה אנשים מגישים בקשות לקרנות, מודים לתורמים, משבצים מתנדבים וכותבים דיווחים, המדריך הזה בשבילכם.

אין צורך ברקע טכני. צריך תיקייה משותפת, גיליון אחד, יומן משותף וחשבון בכלי AI לכתיבת טיוטות. המדריך הזה הוא מפה: הוא מסדר את ארבעת התחומים לשגרה אחת, ולכל תחום יש פלייבוק מפורט שמקושר מתוך הצעד.

הבעיה בשלוש שורות

כל תחום מנוהל במקום אחר: קולות קוראים במייל של מישהי, תורמים בגיליון ישן, מתנדבים בוואטסאפ ודיווחים בתיקייה של מי שכתב אותם בשנה שעברה. העבודה קורית לפי מה שבוער השבוע, ולכן תודה לתורם נדחית, קול קורא מתפספס ודיווח לקרן נכתב בלילה שלפני. AI יכול לחסוך הרבה מהכתיבה, אבל בלי סדר הוא רק מוסיף עוד טיוטות שאף אחד לא מוצא.

השיטה ב-6 צעדים

צעד 1: תיקייה אחת, גיליון אחד וכללים ל-AI

מה עושים: לפני שנוגעים בכלי AI, מסדרים את הבסיס: מקום אחד לכל המסמכים, גיליון אחד שבו רואים מה פתוח בכל תחום, ועמוד אחד של כללים מה מותר ומה אסור להכניס לכלי AI.

איך:

1. תיקייה משותפת אחת עם ארבע תיקיות משנה: מענקים, תורמים, מתנדבים, דיווח. ועוד תיקייה חמישית בשם "עובדות על העמותה".
2. בתיקיית העובדות שמים את מה שחוזר בכל בקשה ובכל דיווח: תיאור העמותה בפסקה אחת ובעמוד אחד, מטרות, תוכניות, מספרי משתתפים לפי שנה, תקציב שנתי מאושר, סיפורים שקיבלו אישור לפרסום, וקורות חיים קצרים של אנשי המפתח. זה חומר הגלם של כל טיוטה ש-AI יכתוב.
3. גיליון "ניהול שוטף" עם ארבע לשוניות, אחת לכל תחום. בכל לשונית אותן עמודות בסיס: מה, מי אחראי, עד מתי, סטטוס, קישור למסמך.
4. עמוד כללים ל-AI, שכל מי שעובד עם הכלי קרא: מה מותר להדביק (תיאורים כלליים, מספרים מצטברים, טקסטים שכבר פורסמו), מה אסור (פרטים מזהים של אנשים), ומי בודק כל טיוטה לפני שהיא יוצאת.
5. אחראי אחד לכל תחום. לא "כולם". שם של אדם, עם ממלא מקום.

מה AI עושה בפועל בשלב הזה: כמעט כלום, וזה בכוונה. אפשר לבקש ממנו לסכם את מסמכי העמותה הקיימים לפסקת תיאור אחת ולעמוד אחד, ומשם התיקייה מתחילה.

מה לא מכניסים ל-AI: שמות, טלפונים, כתובות ומספרי זהות של תורמים, מתנדבים ומשתתפים, סכומי תרומה של אדם מסוים, ומידע על בריאות, רקע פלילי או מצב כלכלי. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מחמיר את הדרישות מארגונים שמחזיקים מידע על אנשים, ולכן הכלל פשוט: לכלי AI נכנסים תיאורים כלליים ונתונים מצטברים, לא אנשים.

טעות נפוצה: להתחיל מכלי חדש. כלי חדש בלי תיקייה מסודרת ובלי אחראי רק מזיז את הבלגן למקום אחר.

להרחבה: איך מתחילים עם AI בעמותה · תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: רשימת בדיקה למאגרי תורמים ומתנדבים

צעד 2: מענקים וקולות קוראים

מה עושים: הופכים את החיפוש וההגשה לשגרה קבועה, במקום ריצה אחרי כל קול קורא שמישהו העביר בוואטסאפ.

השגרה:

• פעם בשבוע, חצי שעה: סריקה של המקורות הקבועים (אתרי קרנות, ניוזלטרים, קבוצות מקצועיות) ורישום של כל קול קורא רלוונטי בלשונית המענקים: שם הגורם, מועד הגשה, סכום, התאמה, קישור.
• פעם בשבוע, עשר דקות: החלטה: מגישים, לא מגישים או בודקים. קול קורא שלא מתאים נסגר מיד, עם שורה אחת למה.
• פעם בחודש: מבט על שלושת החודשים הבאים. אילו הגשות מתקרבות, מה חסר להן (תקציב, מכתבי תמיכה, אישורים) ומי אחראי.

מה AI עושה בפועל: משווה בין דרישות הקול הקורא לבין עובדות העמותה ומסמן פערים, מפרק את הקול הקורא לרשימת דרישות ומסמכים, וכותב טיוטה ראשונה לכל סעיף מתוך תיקיית העובדות. הוא לא ממציא מספרים, לא מבטיח תוצאות בשמכם ולא מחליט אם להגיש.

הנה טקסט של קול קורא: [הדביקו]
הנה תיאור העמותה, התוכניות והמספרים שלנו: [הדביקו מתיקיית העובדות]

1. רשום את תנאי הסף, ולכל תנאי: עומדים / לא עומדים / לא ברור.
2. רשום את המסמכים והאישורים הנדרשים.
3. רשום את אמות המידה לניקוד, אם יש.
4. כתוב בשלוש שורות: מתאים, לא מתאים או צריך לברר, ולמה.
כל מה שלא כתוב בטקסט שלי, סמן [לברר]. אל תנחש.

איך: כשהחלטתם להגיש, פותחים תיקייה להגשה, מעתיקים לתוכה את רשימת הדרישות מהפרומפט, ובונים את הטיוטה סעיף אחרי סעיף מהעובדות. כל מספר בבקשה נבדק מול המקור לפני ההגשה.

כמה הרגלים שחוסכים זמן בהגשה הבאה:

• תיקיית הגשה לכל בקשה, עם הקול הקורא, רשימת הדרישות, הטיוטות והגרסה שהוגשה בפועל.
• בנק פסקאות: תיאור העמותה, תיאור כל תוכנית ומדדי ההצלחה שלה, כפי שהוגשו ואושרו. בבקשה הבאה מתחילים מהם.
• שורת סיכום אחרי כל תשובה: אושר או נדחה, כמה, ומה נאמר בהערות. אחרי שנה רואים לאילו קרנות כדאי להמשיך להגיש.
• קריאה אחרונה בעיניים זרות: מישהו שלא כתב את הבקשה קורא אותה מול אמות המידה, ומסמן כל משפט כללי שאפשר להחליף בעובדה.

מה לא מכניסים ל-AI: פרטים מזהים של משתתפים, סיפורים אישיים שלא קיבלו אישור לפרסום, מספרי זהות של חברי ועד ופרטי חשבון בנק. בקשה צריכה נתונים מצטברים וסיפור אחד באישור, לא רשימות של אנשים (תיקון 13).

טעות נפוצה: להגיש לכל קול קורא שנראה קרוב. הגשה שלא עומדת בתנאי הסף לוקחת אותו זמן כמו הגשה טובה, ונגמרת בדחייה. עדיף פחות הגשות, מתאימות יותר.

להרחבה: איך עמותה מוצאת קולות קוראים ומגישה בעזרת AI · כתיבת בקשה לקרן או למענק בעזרת AI

צעד 3: תורמים: גיוס, תודה ותורמים רדומים

מה עושים: קובעים לתורמים לוח זמנים קבוע של תודה, עדכון ובקשה, כך שהקשר לא תלוי בזיכרון של אדם אחד.

השגרה:

• פעם בשבוע, חצי שעה: תודות על התרומות של השבוע. קבלה ותודה קצרה לכולם, ותודה אישית לתורם חדש או לתרומה משמעותית.
• פעם בחודש: רשימת התורמים הרדומים, אלה שתרמו בעבר ולא תרמו בשנה האחרונה. בוחרים חמישה עד עשרה ומתקשרים, עם תסריט שפותח בתודה ולא בבקשה.
• פעם ברבעון: עדכון קצר לכל התורמים, עם סיפור אחד ונתון אחד מהשטח.
• לפני כל קמפיין: מחליטים למי פונים, באיזה ערוץ, ומי חותם.

מה AI עושה בפועל: כותב טיוטות תודה ועדכון לפי קבוצת תורמים, מכין תסריט שיחה לתורמים רדומים, ומסכם את הערות השיחות לשורה אחת בגיליון. את ההתאמה האישית אתם עושים: שם, היסטוריה, ומה הוא אמר בפעם הקודמת.

כתוב שלוש גרסאות קצרות של הודעת תודה לתורם, בעברית פשוטה וחמה, בלי סופרלטיבים.
קבוצת התורמים: [חדש / קבוע / משמעותי / קרנות וחברות]
למה התרומה שימשה: [תוכנית ומה קרה בה, במשפט או שניים]
ערוץ: [מייל / וואטסאפ / מכתב]
בלי שם, בלי סכום ובלי פרט מזהה: אני אשלים אותם בעצמי במקום [שם].
בלי בקשה לתרומה נוספת.

איך: בגיליון התורמים מוסיפים עמודה "קבוצה" עם ארבע אפשרויות בלבד: חדש, קבוע, משמעותי, קרנות וחברות. עוד שתי עמודות שעוזרות: "תודה אחרונה" (תאריך) ו"למה תרם". כך כל שבוע רואים במבט אחד למי עוד לא הודו, ובחודש רואים מי לא תרם שנה.

שומרים את הגרסה שבחרתם כתבנית בתיקיית התורמים. בפעם הבאה מתחילים מהתבנית, לא מהפרומפט. אם לעמותה יש אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, שמעניק לתורמים זיכוי ממס, הקבלה צריכה לעמוד בדרישות שלו. מה בדיוק צריך להופיע בקבלה, בודקים עם רואה החשבון.

מה לא מכניסים ל-AI: שם, טלפון, מייל, כתובת ומספר זהות של תורם, וסכום התרומה של תורם מסוים. כדי לסכם שיחה, מחליפים את השם בקוד (תורם 17) ומוחקים פרטים מזהים לפני ההדבקה (תיקון 13).

טעות נפוצה: לפנות לתורם רדום עם בקשה בשיחה הראשונה. השיחה הראשונה היא תודה ושאלה. הבקשה, אם בכלל, מגיעה אחר כך.

להרחבה: תודה ודיווח לתורמים בלי לשרוף ימים · תורמים רדומים: איך מחזירים אותם בשיחת טלפון

צעד 4: מתנדבים

מה עושים: מעבירים את ניהול המתנדבים מהראש של הרכזת ומקבוצות וואטסאפ לגיליון שיבוץ אחד ולשגרה שכל אחד בצוות יודע להמשיך.

השגרה:

• פעם בשבוע: ממלאים את השיבוץ של השבוע הבא בגיליון, עם ממלא מקום לכל משמרת, ושולחים תזכורות.
• בתוך יומיים מכל הרשמה: הודעת קבלה, ותיאום שיחת היכרות קצרה.
• פעם בחודש: מי לא הגיע כבר חודש, מי חוגג שנה של התנדבות, ולמי מגיעה מילה טובה. ובאותה פעם, בדיקה אילו תפקידים חסרים.
• פעם ברבעון: סקר קצר למתנדבים, שלוש שאלות לכל היותר.

מה AI עושה בפועל: כותב מודעות גיוס מכרטיס תפקיד, מציע שיבוץ מתוך טבלת זמינות עם שמות פרטיים בלבד, כותב תזכורות והודעות הוקרה, ומסכם תשובות של סקר. את השיבוץ הסופי מאשר אדם.

הנה המשמרות של השבוע הבא (יום | שעה | תפקיד | כמה אנשים צריך): [הדביקו]
הנה הזמינות של המתנדבים (שם פרטי | ימים ושעות | תפקידים מתאימים): [הדביקו]

הצע שיבוץ בטבלה: יום | שעה | תפקיד | מתנדב | ממלא מקום.
כללים: אל תשבץ אדם יותר מפעמיים בשבוע. אל תשבץ מישהו לתפקיד שלא מופיע אצלו.
משמרת שאין לה מספיק אנשים, סמן [חסר]. בסוף, רשימת המשמרות החסרות.

איך: לפני שמגייסים, כותבים לכל סוג התנדבות כרטיס תפקיד קצר: מה עושים בפועל, מתי וכמה זמן, איפה, מה צריך, ומי איש הקשר. מהכרטיס AI כותב מודעת גיוס, ומהכרטיס נבנה טופס הרשמה קצר שמזין את גיליון המתנדבים. בטופס שואלים רק מה שצריך כדי לחזור לאדם ולשבץ אותו.

את הצעת השיבוץ מעתיקים ללשונית השיבוץ, מתקנים ידנית לפי מה שאתם יודעים ו-AI לא יודע (מי עייף, מי מסתדר עם מי), ומשתפים את הגיליון לצפייה בלבד עם מי שצריך.

מה לא מכניסים ל-AI: טלפונים, כתובות ומספרי זהות של מתנדבים, מידע על בריאות, מגבלות, רקע פלילי או אישורים, ופרטים על מתנדבים קטינים. את המידע הזה שומרים רק במקום מוגבל בעמותה, עם גישה למי שחייב. מה מותר לאסוף ואיך לשמור, בודקים עם עורך דין (תיקון 13).

טעות נפוצה: לשבץ דרך קבוצת וואטסאפ. אחרי שלושה ימים אף אחד לא יודע מי אמר "אני מגיע", וכשהרכזת חולה, אין שיבוץ.

להרחבה: ניהול מתנדבים עם כלים פשוטים

צעד 5: דיווח לקרנות ולתורמים

מה עושים: מרכזים את כל התחייבויות הדיווח בלוח אחד, ועוקבים כל חודש אחרי תקציב מול ביצוע, כך שהדיווח נכתב מנתונים שכבר מסודרים.

השגרה:

• פעם בחודש, אחרי סגירת החודש: מעדכנים תקציב מול ביצוע לכל תוכנית ולכל מענק, ורושמים מספרי פעילות (משתתפים, מפגשים, שעות התנדבות).
• פעם בחודש: מבט בלוח הדיווחים: מה מוגש בחודשיים הקרובים, מה חסר ומי אחראי.
• פעם ברבעון: אוספים סיפור אחד ותמונה אחת מכל תוכנית, באישור, לתיקיית העובדות.
• פעם בשנה: הדוח המילולי השנתי, שמסכם את הפעילות לפי תוכניות, ודיווח שנתי לתורמים.

לוח הדיווחים: לשונית בגיליון עם העמודות: גורם (קרן, תורם, רשות), סוג דיווח, מועד, מה מגישים, מי אחראי, סטטוס, קישור. את המועדים מעתיקים מהסכם המענק או ממכתב הקרן, לא מהזיכרון. תנאי הדיווח של כל מענק נקבעים מול הגורם המממן, ולכן כל שאלה על מה מותר ומה צריך להראות מבררים איתו.

רשם העמותות: עמותה רשומה מגישה לרשם העמותות מסמכים שנתיים, ובדרך כלל ביניהם דוח כספי ודוח מילולי, ועמותה שמבקשת אישור ניהול תקין צריכה לעמוד בדרישות שלו. את הרשימה המעודכנת ואת המועדים בודקים באתר הרשם ועם רואה החשבון, ומכניסים ללוח הדיווחים כשורות רגילות. המדריך הזה לא קובע מה חל על העמותה שלכם.

הדוח המילולי השנתי: זה המסמך שמספר מה העמותה עשתה בשנה, ולא רק כמה כסף נכנס ויצא. כדאי לבנות אותו לאורך השנה ולא בסופה:

1. בתיקיית הדיווח פותחים מסמך "דוח מילולי [שנה]" עם כותרת לכל תוכנית.
2. בכל סוף רבעון מוסיפים מתחת לכל תוכנית שלוש שורות: מה נעשה, כמה משתתפים, ומה השתנה. רק נתונים מצטברים.
3. בסוף השנה מבקשים מ-AI לאחד את ארבע השורות של כל תוכנית לפסקה, בלי להוסיף מספרים שלא כתבתם.
4. מישהו שמכיר את השטח קורא, מתקן, ומעביר לרואה החשבון לבדיקה שהמספרים מתיישבים עם הדוח הכספי.

תקציב מול ביצוע: לכל מענק כדאי שורה או סעיף משלו בגיליון התקציב, כך שבכל רגע רואים כמה מהמענק נוצל ועל מה. קרן ששואלת באמצע השנה "איפה אתם עומדים?" מקבלת תשובה באותו יום. אם יש פער גדול בין התקציב שהוגש לבין הביצוע, מדברים עם הקרן לפני מועד הדיווח, לא בתוכו.

מה AI עושה בפועל: כותב טיוטת דיווח לקרן מתוך הנתונים שהדבקתם ומתוך מה שהתחייבתם אליו בבקשה, מציג תקציב מול ביצוע במילים, וכותב טיוטה לדוח המילולי מתוך סיכומי התוכניות. כל מספר נבדק מול הגיליון וכל טענה מול המקור.

כתוב טיוטת דיווח לקרן על מענק לתוכנית [שם התוכנית], לתקופה [מתאריך עד תאריך].
מה התחייבנו בבקשה: [הדביקו יעדים ופעולות]
מה קרה בפועל (נתונים מצטברים): [הדביקו]
תקציב מול ביצוע של המענק: [הדביקו טבלה]
דרישות הקרן לפורמט: [הדביקו, אם יש]

כל מספר מועתק מהנתונים שלי, בלי חישוב חדש. פער בין התחייבות לביצוע: כתוב אותו בגלוי, עם הסבר רק אם נתתי, אחרת [לברר].
מבנה: תקציר, פעילות מול יעדים, תקציב, אתגרים, תוכנית להמשך.

מה לא מכניסים ל-AI: פרטים מזהים של משתתפים, שמות של מקבלי שירות, מספרי זהות, ופרטי שכר של עובד מסוים. דיווח לקרן עובד עם מספרים מצטברים וסיפורים שקיבלו אישור (תיקון 13).

טעות נפוצה: לכתוב את הדיווח מאפס פעם בשנה. כשתקציב מול ביצוע מתעדכן כל חודש והסיפורים נאספים כל רבעון, הדיווח השנתי הוא עבודה של יום ולא של שבוע.

להרחבה: תקציב, מעקב ביצוע ויעדים בגיליון אחד

צעד 6: לוח שגרה חודשי

מה עושים: שמים את ארבעת התחומים על לוח חודשי אחד. כל שבוע בחודש מקבל משימה קבועה בכל תחום, ושעה קבועה ביומן המשותף.

איך:

1. מעתיקים את הטבלה שבסוף הצעד ומתאימים אותה לעמותה. אם יש לכם פחות זמן, מורידים משימות מהתאים. לא מוסיפים.
2. כל משבצת נכנסת ליומן המשותף כאירוע חוזר, עם שם האחראי.
3. פגישת שגרה של 30 דקות בתחילת כל חודש: עוברים על ארבע הלשוניות בגיליון "ניהול שוטף", מה נסגר, מה תקוע ומה מתקרב.
4. סיכום חודשי להנהלה ולוועד: עמוד אחד, עם פרומפט 5 בסעיף הפרומפטים. מספרים מהגיליון, שלוש שאלות להחלטה.
5. אם הצוות כבר עובד עם לוח משימות, כל משבצת בלוח השגרה היא משימה חוזרת עם אחראי ויעד.

החודש הראשון, שבוע אחרי שבוע:

• שבוע 1: צעד 1. תיקייה, גיליון, עמוד כללים ואחראי לכל תחום. בלי AI עדיין, חוץ מסיכום מסמכי העמותה לתיקיית העובדות.
• שבוע 2: מענקים ותורמים. ממלאים את לשונית המענקים בקולות הקוראים שכבר ידועים, ומריצים את פרומפט 1 על אחד מהם. מכינים תבנית תודה אחת עם פרומפט 2.
• שבוע 3: מתנדבים ודיווח. מעבירים את השיבוץ של שבוע אחד לגיליון עם פרומפט 3, ובונים את לוח הדיווחים עם פרומפט 6 מתוך ההסכמים הקיימים.
• שבוע 4: פגישת השגרה הראשונה וסיכום חודשי ראשון להנהלה עם פרומפט 5. רושמים מה לא עבד ומתקנים את הלוח.

אחרי החודש הראשון לא מוסיפים כלים ולא תהליכים. נותנים לשגרה לרוץ שלושה חודשים, ורק אז מחליטים מה להעמיק, בעזרת הפלייבוק המפורט של אותו תחום.

איך יודעים שזה עובד: כל קול קורא רלוונטי נרשם והוחלט לגביו. כל תרומה קיבלה תודה בתוך שבוע. לכל משמרת יש ממלא מקום. אף דיווח לא נכתב בלילה שלפני המועד. והסיכום החודשי יוצא בשבוע הרביעי, גם כשהחודש עמוס.

מה AI עושה בפועל: מסכם את הגיליון לעמוד אחד להנהלה, ומזכיר בתוך הסיכום מה מתקרב בלוח הדיווחים. ההחלטות נשארות אצל ההנהלה.

טעות נפוצה: לוח שגרה שאף אחד לא בודק. בלי פגישה חודשית קבועה, הלוח הופך לעוד קובץ.

להרחבה: מערכת משימות ופרויקטים משלכם, בלי תשלום לפי משתמש

לוח השגרה החודשי:

פרומפטים מוכנים

כלל אחד לכל הפרומפטים: לא מדביקים שמות, טלפונים, מיילים, מספרי זהות או סכומים של אדם מסוים. רק נתונים מצטברים, תיאורים כלליים וטקסטים שכבר פורסמו. ארבעת הפרומפטים הראשונים נמצאים בתוך הצעדים. הנה שניים כלליים.

כתוב טיוטת סיכום חודשי להנהלת העמותה, עד עמוד אחד.
הנה ארבע הלשוניות מהגיליון "ניהול שוטף" (מענקים, תורמים, מתנדבים, דיווח), בלי פרטים מזהים: [הדביקו]
הנה תקציב מול ביצוע עד היום: [הדביקו]
הערות שלי על החודש: [הדביקו, לא חובה]

כללים: כל מספר מועתק מהנתונים. הסבר לפער רק אם הוא בהערות שלי, אחרת [לברר]. בלי המלצות, רק שאלות להחלטה.
מבנה: שלוש שורות על המצב, פסקה קצרה לכל תחום, מה מתקרב בחודשיים הבאים, עד שלוש שאלות להחלטה.

הנה קטעים מהסכמי מענק, ממכתבי קרנות ומהתחייבויות לתורמים: [הדביקו]
בנה טבלה: גורם | סוג דיווח | מועד | מה מגישים | אחראי (ריק) | מקור (איזה מסמך).
כל מועד מועתק מהטקסט בדיוק. אם אין מועד ברור, כתוב [לברר] ואל תנחש.
בסוף, רשימה של כל ה-[לברר], כדי שאשאל את הגורם המממן.

צ'קליסט לעמוד אחד

בסיס

• תיקייה משותפת אחת עם ארבע תיקיות משנה ותיקיית עובדות
• גיליון "ניהול שוטף" עם ארבע לשוניות ואחראי לכל תחום
• עמוד כללים ל-AI שכל הצוות קרא
• אף פרט מזהה של אדם לא הודבק בכלי AI

מענקים

• סריקה שבועית רשומה בלשונית המענקים
• לכל קול קורא החלטה: מגישים, לא מגישים או בודקים
• כל מספר בבקשה נבדק מול המקור

תורמים

• כל תרומה של השבוע קיבלה קבלה ותודה
• חמש שיחות לתורמים רדומים החודש
• נוסח הקבלות נבדק עם רואה החשבון

מתנדבים

• שיבוץ של השבוע הבא בגיליון, עם ממלא מקום
• כל נרשם חדש קיבל תשובה בתוך יומיים
• מידע רגיש על מתנדבים שמור במקום מוגבל

דיווח

• תקציב מול ביצוע עודכן לחודש שנסגר
• לוח הדיווחים מעודכן, עם מועדים מהמסמכים
• מסמכי רשם העמותות נמצאים בלוח, אחרי בדיקה עם רואה החשבון
• סיכום חודשי נשלח להנהלה ולוועד

הבהרה

התוכן כאן הוא המלצות כלליות בלבד, ולא ייעוץ מקצועי, משפטי, חשבונאי או מיסויי. הוא לא קובע מה חל על העמותה שלכם, ולא מחליף את הדוחות הכספיים, את הנהלת החשבונות או את הליווי של רואה החשבון. כל עמותה שונה, והאחריות לבדוק שהתוכן מתאים למצב שלכם, ולבדוק את הנתונים, הפרומפטים והטיוטות לפני שימוש, היא שלכם. הדרישות של רשם העמותות, תנאי אישור ניהול תקין, הכללים של סעיף 46 והחוק עשויים להשתנות, ולכן את הנוסח המעודכן בודקים במקור. בנושאי דוחות כספיים, ניהול תקין, סעיף 46, קבלות לתורמים ודיווח לרשם העמותות, יש להיוועץ ברואה חשבון או ביועץ מס. בנושאי פרטיות, איסוף ושמירה של מידע על תורמים, מתנדבים ומשתתפים, ותיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, יש להיוועץ בעורך דין. תנאי הדיווח והשימוש בכספי מענק נקבעים מול הגורם המממן, ובכל שאלה עליהם הוא הכתובת. כלים, מחירים ותנאי שימוש של שירותים חיצוניים משתנים, ולכן כדאי לבדוק אותם במקור.

התוכן, הפרומפטים, התבניות והקוד ניתנים כמות שהם (AS IS), בלי התחייבות שהם מתאימים למטרה מסוימת או נקיים מטעויות. Gindi Innovation ואביעד גינדי לא יישאו באחריות לכל נזק, ישיר או עקיף, שייגרם משימוש בהם או מהסתמכות עליהם, ובכלל זה מתוצרים של כלי AI. השימוש כפוף לתקנון האתר.